הצגת המקור של הדף "איתמר בן-אב"י"

{{אישיות תקשורת
| תמונה = [[קובץ:Ben_avi.jpg|250px]]
| מדינה = -
| מקום לידה = [[ירושלים]], [[האימפריה העות'מאנית]]
| מקום פטירה = [[ניו יורק]], [[ארצות הברית]]
| כיתוב = איתמר בן-אב"י, [[1912]]
| שם לידה = בן-ציון בן-יהודה
| התחלת פעילות = [[1908]]
| סיום פעילות = [[1943]]
}}
'''איתמר (בן-ציון) בן-יהודה''' ([[31 ביולי]] [[1882]] – [[8 באפריל]] [[1943]]){{הערה|{{ynet|יעל נעמני|סיפור החיים של איתמר בן אב"י נשאר טרי ב"החצוף הארצישראלי"|4883270|26 בנובמבר 2016}}}}  היה [[עיתונאי]] עברי, פעיל [[ציונות|ציוני]] ונמנה עם מייסדי [[נתניה]] ו[[אבן יהודה]]. בנו של [[תחיית הלשון העברית|מחיה השפה העברית]] [[אליעזר בן-יהודה]] (וידוע בשל כך כ"ילד העברי הראשון").

== ביוגרפיה ==
נולד בשם '''בן-ציון בן-יהודה''' ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] ב-31 ביולי 1882 ([[ט"ו באב]] ה[[תרמ"ב]]{{הערה|במהדורה הראשונה של ספרו האוטוביוגרפי, "עם שחר עצמאותנו: זכרונות־חייו של הילד העברי הראשון", מספר איתמר בן אב״י כי הוא נולד בט“ו באב שנת התרמ”ה (27 ביולי 1885); במהדורה השנייה כתוב כי יום הולדתו ב[[ט"ו באב]] ה[[תרמ"ב]] (31 ביולי 1882) והוא התאריך הנכון. <ref> {{קישור כללי|כתובת=https://www.rehovotarchive.org.il/cgi-webaxy/item?537|כותרת=איתמר בן אב"י (1943-1882)|אתר=עיריית רחובות-ארכיון|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-01-01}}</ref>
'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 27;{{ש}}{{לשוננו לעם|יואב קרני|מתי נולד איתמר בן-אב"י?|מתי-נולד-איתמר-בן-אבי|כד, תשל"ג, עמ' 16–19}}}}) על אף כי שם משפחתו המקורי הוא : '''פֶּרלמן''' (ב[[כתיב]] [[יידיש]]: '''פערלמאַן''') לאחר שינויו של אביו הוסב לבן-יהודה, ל[[החייאת שפה|מחיה השפה]] העברית, [[אליעזר בן-יהודה]] ואשתו הראשונה, [[דבורה בן יהודה|דבורה]]. אב"י הוא ראשי תיבות של שם אביו ('''א'''ליעזר '''ב'''ן '''י'''הודה) .

טקס [[ברית מילה|ברית המילה]] שלו נערך על ידי מוהל [[יהדות ספרד|ספרדי]] (משום שהרבנים ה[[אשכנזים]] בירושלים החרימו את אביו), ואביו בחר לו את השם "[[עבר (דמות מקראית)|עֵבֶר]]", אך נתקל בהתנגדות הסובבים בטקס. אמו רצתה בשם "אִיתָמָר", על שם [[איתמר הכהן]], משום שאהבה את השם ואת [[תמר מצוי|עץ התמר]] שגדל בחצר ביתם; אולם גם השם הזה לא התקבל על ידם בהסכמה, ואביו הציע את השם "בן-ציון". בהגיעו לבגרות, החליט בן-ציון לשנות את שמו הפרטי ל'''איתמר'''.{{הערה|'''החצוף הארצישראלי''', עמ' 32-31}}

בשם "בן-אב"י" הוא השתמש בעיקר כשמו הספרותי. הוא גם כונה "הילד העברי הראשון" – יליד [[ארץ ישראל]] הראשון, בזמן המודרני, ששפת אמו הייתה [[עברית]].

הוריו לימדו אותו לדבר רק עברית, כלשון דיבור יומיומית בתקופה שמיעוט קטן הבין אותה. לפי עדות בני המשפחה, איתמר לא דיבר כלל עד גיל 3. אמו שרה לו ב[[רוסית]] בסתר, וכשאביו גילה את הדבר התפרץ בכעס, ואז החל הילד לדבר. חייו כילד העברי הראשון היו קשים: על איתמר נאסר לצאת מהבית ולהתרועע עם בני גילו{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 43, 46}} (שלא דיברו את שפתו), וגם בביתו סבל מבדידות שכן אביו היה עסוק מאוד במפעלו האדיר והקשה של [[תחיית הלשון העברית|החייאת השפה העברית]]. יתרה מזאת, אביו שלח אותו ללמוד ב[[בית הספר אוולינה דה רוטשילד]] אף שהיה זה בית ספר לבנות בלבד, משום שבית ספר זה היה היחיד שלימד בשפה העברית. לכל זאת נוספו קשיי היום-יום שהיו נחלתם של כל תושבי הארץ: עוני, רעב ו[[מחלה|מחלות]].

משפחתו הוחרמה על ידי החרדים האשכנזים מ[[היישוב הישן]] ב[[ירושלים]] בגלל פועלו של אביו; לדעתם, העברית היא שפת הקודש שאין לעסוק בה בענייני חולין. בני גילו בודדו אותו והתנכלו לו. מכה קשה נחתה עליו עם מות אמו כשהיה בן 9.

===קריירה עיתונאית===
בשנת 1900 יצא בן-אב"י ל[[פריז]],{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 123, הערה 168}} שם למד בבית המדרש למורים של [[כל ישראל חברים|כי"ח]], אולם במהלך לימודיו סולק מבית הספר.{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 140}} בגיל 19 שב לארץ ישראל והתגורר ב[[יפו]] במשך שבעה חודשים.{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 141}} עם שובו הציעה לו [[רוזה יפה]] ללמד בבית הספר לבנות ביפו,{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 143, הערה 223}} אולם לאחר שלימד במשך חודש אחד, קיבלה יפה הוראה לפטרו.{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 145}} בשנים 1904–1908 למד [[מדעי הרוח]] ב[[אוניברסיטת ברלין]].{{הערה|שם=החצוף כריכה פנימית|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''' (2016), ביוגרפיה בכריכה הפנימית}} ב[[ברלין]] התגורר עם אחותו, ימימה.{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 166}}

לאחר הפיכת [[הטורקים הצעירים]] ב-1908, חזר בן-אב"י לירושלים לשמש כעורכו של עיתונו של אביו, "[[הצבי|האור]]", שהפך באותו הזמן לעיתון יומי במקום דו-שבועי.{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 175-174}}
לדברי בן-אב"י, לאחר שתורגמו דבריו לשלטונות העות'מאניים, על כך שהם עתידים להפסיד ב[[מלחמת איטליה-טורקיה|מלחמה נגד איטליה]] (מה שאכן קרה), עצרה אותו המשטרה וסגרה את "האור".{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 194-193}}

בן-אב"י המשיך את מפעלו של אביו לאחר שזה נפטר, ויש לו חלק גדול בהתפתחות ה[[היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל|עיתונות העברית]]. היה המייסד והעורך של העיתון "[[דואר היום]]" בין השנים [[1919]]–[[1929]] בשיתוף עם [[קבוצת הסוללים]].
מ-1924 ערך בן אב"י שבועון בלשון האנגלית בירושלים, "Palestine Weekly".{{הערה|שם=החצוף כריכה פנימית}} הוא הכניס לתוך העיתונים שערך סגנון מודרני של העיתונות הפופולרית האירופית והאמריקאית של אותה התקופה.
הוא שימש גם ככתב בירושלים של "[[הטיימס]]" וה"[[דיילי מייל]]" וכתב גם בעיתונים צרפתיים.{{הערה|שם=החצוף כריכה פנימית}}

איתמר בן אב"י נמנה עם מעריציו של [[זאב ז'בוטינסקי]]. ב-1929 הוא מסר את העיתון "דואר היום" לידי מפלגת [[צה"ר]], אותה הנהיג ז'בוטינסקי, אולם המשיך לפרסם מאמרים בעיתון בתור אורח. ב-1 וב-4 בפברואר 1929, לאחר שז'בוטינסקי השהה את פרסום מאמרו של בן אב״י במשך ימים רבים, לבסוף פורסם בעיתון מאמר פרי עטו של בן אב"י בשם "פלשתיניות",{{הערה|שם=פלשתיניות|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 307: "'פלשתיניות', זהו השם שבו כיניתי את הקנטונים לערבים והזרים בכלל"}} בו דיבר על "יישותם של דוברי הערבית בארץ ישראל", שזכותם עליה אינה נופלת מזו של "שבי הגולה", ובו אף כתב כי "אין לנו צורך ברוב עברי בארץ האבות" והביע תקוה כי הערבים "יתחברו לגוף העברי הגדול". ז'בוטינסקי מחה בפניו בחריפות על הדברים הללו.{{הערה|[[שמואל דותן]], '''המאבק על ארץ ישראל''', עמ' 70, 73-72}}{{הערה|על פרשת העברת העיתון לידי ז'בוטינסקי, ראו: '''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 300–309, 326}}

====התייחסותו לטבח בארמנים====
ב-4 במאי 1909, לאחר [[טבח אדנה]] שהחל בחודש אפריל, פרסם בן-אב"י, כעורך "הצבי", מאמר־מערכת בשם "אנחנו", בו האשים את היהודים בעמידה מן הצד ואדישות אל מול הטבח שעורכים הטורקים בארמנים: "חמשה־עשר אלף ארמנים נשחטו...והמספר הזה אינו אומר לנו כלום!... יש עוד עם אחר בעולם הסובל כיהודים". בן-אב"י טען במאמר כי היהודים בירושלים אינם אוספים כספים לתרומה, למרות בקשת העדה הארמנית, וזאת מתוך [[אתנוצנטריות]], ומשום כך החליט לפתוח בעיתון [[מגבית]] "לטובת הארמנים הנשחטים" ולפרסם קול קורא ליהודי ארץ ישראל: "הנה קוראים אנחנו לכל היהודים בארצנו למסֹר לידינו, במערכת, לשם הארמנים את נדבותיהם... הישמעו היהודים? הימלאו אחר קריאתנו?".{{הערה|{{הצבי||אנחנו|19090504|5}}}} בהמשך אותו החודש, המשיך בן אב"י לפרסם בעיתון ידיעות על הטבח המתחולל ומצבם של הארמנים.{{הערה|{{הצבי||חדשות אחרונות: הטבח בארמנים|19090517|6}}; {{הצבי||חדשות אחרונות: הטבח בארמנים|19090519|4}}; {{הצבי||חדשות אחרונות: הטבח בעדנה|19090520|6}}}}{{הערה|[[יאיר אורון]], '''הבנאליות של האדישות - יחס היישוב והתנועה הציונית לרצח־העם הארמני'''; הוצאת [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], 1995; מגיבים, 3. איתמר בן אב"י, "אנחנו" והארמנים, עמ' 123-119}}

===="פרשת ענתבי"{{הערה|{{העין השביעית|עוזי אלידע|מתוך "העולם בצהוב" מאת עוזי אלידע|152560|26 במרץ 2015}}}}====
[[קובץ:BenAvi33.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פתיחה עוקצנית למאמר ביקורת נגד אלברט ענתבי, מאת בן אב"י, 'הצבי' 1909]]
לאור רצונו של בן אב"י לחזק את עיתונו [[הצבי]] כעיתון מוביל, וכחלק מיישום אסטרטגיה שנפוצה בתקופתו להרחבת קהל קוראי עיתונו, הוא בחר להיטפל ל[[אברהם אלברט ענתבי]] באמצעות סדרה בת 19 כתבות שפרסם כנגדו. רוב הכתבות פורסמו בעמוד הראשון של "הצבי", ועל כולן חתם בן אב"י.
במסגרת מסע ההשמצה שהחל ב[[אביב]] [[1909]], בן אב"י ואביו, [[אליעזר בן-יהודה]], פרסמו מאמרים רבים התוקפים את ענתבי. רוב המאמרים הכילו את הכותרת "הנרגנות הגדולה" והתפרסמו בשער העיתון, כשבסופם חתם בן אב"י. נקודת המוצא של סדרת הכתבות הוצגה בעיתון כמלחמתו של עיתונאי חלש אל מול איש רב עוצמה. תוכן המאמרים הכיל השמצות כנגד ענתבי, וחשף אמנם התנהגות לא נאותה, אך לא פלילית. בין המאמרים שפרסם בן אבי, היו ידיעות שחשפו איך ענתבי חתר כביכול תחת נסים בכר והביא לפיטוריו, איך השפיל מורים שעבדו לצדו, ואיך רימה את אנשי [[משגב לדך|בית חולים "משגב לדך"]] בעסקת מקרקעין. את הידיעה האחרונה הכחישו נמרצות אנשי בית החולים.

ב-[[25 במאי]] 1909 פורסמה ב"הצבי" ידיעה קצרה שההנהלה הראשית של כי"ח פקדה על ענתבי לחזור לפריז להתייעצות בנוגע לתפקידו. לאחר מספר ימים פרסם העיתון ידיעה לפיה ענתבי יודח בקרוב בשל ה"תלונות" הרבות נגדו בארץ, כביכול.

לאור מסע ההשמצה, עיתון "[[החרות]]", שהחל לצאת לאור באותה תקופה, עמד לצדו של ענתבי, בעוד "הצבי" חזר והכפישו.

בן אב"י הודיע שבתוך מספר שבועות יחשוף עדויות על מעשי שחיתות של ענתבי, וכוונתו הייתה להשתמש במסע ההשמצה כסדרת מתח, שפרטיה יפורסמו בהדרגה. אולם למרות הבטחותיו, לא הצליח בן אב"י לספק הוכחות להאשמותיו, ו"החרות", ביודעו כי אין בידי הראשון אף מסמך, דרש ממנו בלעג להציג את המסמכים נגד ענתבי, אם אכן לטענתו נמצאים בידיו. עם זאת, היעדר ההוכחות לא גרם לבן אב"י להפסיק את מסע ההשמצה כנגד ענתבי, והוא המשיך להשתמש במגוון טקטיקות רטוריות כדי להכפיש את שמו.

עם ריבוי ההאשמות חסרות הבסיס כנגד ענתבי מצד בן אב"י, נפוצו שמועות כי ענתבי עומד לתבוע את "הצבי" על הוצאת דיבה, אולם שמועות אלו לא גרמו לבן אב"י להפסיק להשתלח בו. הוא לא הסתפק רק בפרסום כתבות בעיתונו, ויזם עצרת מחאה נגד ענתבי בבית העם בירושלים, שלוותה במסע פרסום נרחב בעיתונו וכללה כ-200 משתתפים. בן אב"י נשא את נאום הפתיחה, ואחריו [[יצחק בן-צבי]] נשא נאום חברתי-כלכלי. בסוף העצרת ניסחו המשתתפים מכתב משותף הקורא להנהלת כי"ח לפטר את ענתבי מתפקידו.{{הבהרה|לפטר אותו באיזו עילה?}}

העיתון "[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]" התייחס בלגלוג למסע ההשמצה כנגד ענתבי, ולדבריו, מאמריו אלו של בן אב"י היו מלאי התפארות ריקה.

"פרשת ענתבי" החלה לדעוך בחודש [[יולי]] 1909, ונפסקה לחלוטין בתחילת חודש [[אוגוסט]] של אותה השנה. אמנם מסע השמצה זה העלה את תפוצת "הצבי", אך הביא עמו פגיעה כלכלית, כש[[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|הברון רוטשילד]], שתמך בעיתון כספית, כעס על מסע ההשמצה וקיצץ את תמיכתו בעיתון בחצי. למרות ההשמצות כנגד ענתבי, חזרו השניים להיות ידידים, וזה האחרון סייע לבן אב"י להיחלץ ממשפט בחודש [[ספטמבר]] 1909, ולאחר מכן סייע לו ליישב את ההדורים עם משפחת אבושדיד, משפחתה של אשתו לעתיד.

בן אב"י כתב בזיכרונותיו כי סיבת פתיחת מסע ההשמצה באה בעקבות שמועה שהגיעה אליו על השפלתו של אחד ממורי כי"ח ופיטוריו בידי ענתבי. במקום אחר בזיכרונותיו הודה שהחליט להפוך את המאמר הראשון כנגד ענתבי לסדרת מאמרים במטרה להגדיל את תפוצת העיתון. טענה נוספת לסיבת מסע ההשמצה היה סכסוך עסקי ששרר בין משפחת בן יהודה לענתבי.
טענות אחרות הסבירו כי העימות בין בן אב"י לענתבי נבע בעיקר מהשקפותיו הפוליטיות של ענתבי, שהסתייג אמנם מהציונות המדינית, אך שאף לשתף פעולה עם הציונים. עם זאת טען ענתבי כי הציונות מזיקה לאינטרסים של העם, ולדעתו הציונים היו חייבים להימנע ממעשים שיכולים להסעיר את הרוחות בעולם, כדי לא לשמש כמקור להסתה בעיתונות הערבית.

===עסקנות ציונית===
[[קובץ:ITAMAR BEN AVI, EDITOR.D396-043.jpg|שמאל|ממוזער|150px|איתמר בן אב"י, 1933]]
כילד העברי הראשון נתפס בן אב"י כ"אדם שנועד לגדולות", אך בשל זיהויו כבן [[העלייה הראשונה]] נמנעה ממנו השתלבות מלאה בחיים הפוליטיים וכך נזכר כ"הבטחה שלא מומשה".

לדברי בן-אב"י, פעילותו כנואם החלה במהלך ירח הדבש שלו, ב-1912, כאשר התבקש על ידי הציונים ב[[קובנה]] לשאת בפניהם נאום בעברית על [[ערביי ארץ ישראל]], תמורת תשלום. בעקבות הצלחת הנאום, הוא הוזמן לערים נוספות, ובהן [[ורשה]], [[לודז']] ו[[ברדיצ'ב]], ונאם בהן בעברית ב[[הגייה ספרדית]]. בעקבות הצלחת נאומיו, החליט ללטש את כישורי הנאום שלו גם בשפות אחרות שידע.{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 215-213}} את משכורתו הראשונה קיבל לדבריו ב-1915, עבור תרגום לעברית של החוברת מאת [[אהרן אהרנסון]], שעסקה ב[[ארבה]] ודרכי המלחמה בו.{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 227}}

בן אב"י עסק גם בפעילות ציונית למען המדינה שבדרך, שכונתה בפיו "יהודה העצמאית".
הוא אף ניהל במשך תקופה מסוימת משרד בשם "יהודה העצמאית" בירושלים. ב-1914–1915 הוא נאסר על ידי [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]].{{הערה|שם=החצוף כריכה פנימית}}
לאחר מכן נסע עם רעייתו לארצות הברית, שם נפגשו עם אליעזר וחמדה בן-יהודה,{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 228, 233}} ובן-אב"י ערך מסע נאומים מעיר לעיר בנושא העם היהודי בגולה.{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 238-236}}
ב-1917 השתתף בקונגרס העמים המדוכאים ב[[פילדלפיה]], שנשיאו היה [[טומאש מסריק]]. ב-1919 היה נספח למשלחת הציונית ב[[ועידת השלום בפריז (1919)|ועידת השלום בפריז]]. במשך תקופה קצרה שימש כמזכירו של [[חיים ויצמן]].{{הערה|שם=החצוף כריכה פנימית}}
בנובמבר 1921 התקיימו שיחות בלונדון בין מספר מנהיגים ציוניים בבריטניה, ובהם חיים ויצמן, לבין [[ריאד א-סולח]], שעסקו בשתי טיוטות להסדר בין היהודים והערבים בארץ ישראל, שאחת מהן הוכנה על ידי בן-אב"י, תוך התייעצות עם סולח עצמו. הקשר בין בן-אב"י לסולח נוצר על ידי אשר ספיר, חברו ללימודים של סולח ועמיתו של בן-אב"י בהוצאת "דואר היום". הצדדים לא הגיעו להסכם.{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929]]''', עמ' 91}}

בן-אב"י הצטיין כנואם והיה שליח [[קרן היסוד]] ו[[הקרן הקיימת לישראל]] בארצות שונות,{{הערה|שם=החצוף כריכה פנימית}} וגם שליח מטעם ארגון ההתיישבות "[[בני בנימין]]", שהוא תרם לייסודו.
ב-1929 נאסר על ידי [[תקופת המנדט|השלטון הבריטי]] בשל מאמריו החריפים בנושא [[הכותל המערבי]] ו[[מאורעות תרפ"ט]].{{הערה|שם=החצוף כריכה פנימית}}

אחד מהישגיו הציבוריים הגדולים היה חלקו בייסוד העיר [[נתניה]]. שכונת נוה איתמר הסמוכה לעיר קרויה על שמו וכן שדרות בן אב"י בעיר. כמו כן, קיים בעיר בית ספר הנושא את שמו.
בן אב"י היה גם ממייסדי [[אבן יהודה]].{{הערה|שם=החצוף כריכה פנימית}}

כעיתונאי וכ[[עסקן]] ציוני, ראה בן אב"י בעיני רוחו את ה[[ימאות]] העברית וכתב על כך כמה מאמרים נלהבים מעל דפי [[העיתונות העברית]] בשם "חזון הימאות העברית" ([[1913]]) עוד לפני פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. מיד עם סיום המלחמה בשנת [[1918]], הוקמה [[ועדת המים]] ו-15 שנים לאחר שהתפרסמו מאמריו הראשונים על ימאות עברית, הוקמה ב-[[1928]] האגודה הימית הראשונה "זבולון". עד סוף ימיו לא הפסיק בן אב"י לתמוך רוחנית ב[[אגודת יורדי ים זבולון]] וכתב מאמרים נלהבים בזכות האגודה, שתרמו לא מעט להצטרפות לשורותיה. מאוחר יותר בראשית שנות הארבעים, התמנה כנציגה של התנועה הימית בארצות הברית ממנה פעל לגיוס תומכים ותורמים לתנועה הימית הארצישראלית.

{{חלונית
|כותרת =<big><big>תוכנית הקנטונים</big></big>
||רוחב=280px
|ניקוד=
|רקע= #c6dbf7
|תוכן=
{{ציטוט|הרשות לכל אזור... להגן על חופשתו, להצביע בענייניו הפנימיים, לקבוע את מדיניותו לעתיד לבוא... זה יהיה ביתנו הלאומי, צר וקטן היום, רחב וגדול מחר... אם בית לאומי לנו אכן  - יחלקו־נא את ירושלים לשלושה אזורות  - יהודי, מושלימי ונוצרית... וירושלים העברייה... תהיה אז יותר יפה, יותר נעימה, יותר אהובה וקדושה מכל ההדר והתפארה העכשוויים שאינם בידינו}}
{{דואר היום|איתמר בן-אב"י|פלפלאות|19290908|9}}}}
בן אב"י הטיף לחלוקת [[ארץ ישראל]] לאזורים (קנטונים) יהודיים וערביים{{הערה|{{הארץ|דוד מלמד|שלושה קנטונים לשלושה עמים|1.7316289|7 ביוני 2019}}}} עם [[אוטונומיה]] משל עצמם,{{הערה|שם=המאבק על ארץ ישראל 69|שמואל דותן, '''המאבק על ארץ ישראל''', עמ' 69}} כדוגמת [[הקנטונים של שווייץ]].{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 242}}{{הערה|שם=פלשתיניות}}
הוא הציע ליצור "ברית כנען" עם [[מרונים]], [[דרוזים]], [[מתואלים]] ומיעוטים נוספים, שחששו מ[[התנועה הפאן ערבית|התנועה הפאן-ערבית]]. הוא היה בין הציונים הראשונים, שתבעו בשנות ה-20 לצרף את [[חצי האי סיני]] לתחום ההתיישבות היהודית.{{הערה|שם=המאבק על ארץ ישראל 71}}
הוא גם מחה נגד מגמת ההתרכזות של היישוב היהודי במישור ובעמקים בלבד - בהם היה רוב יהודי, והציע לבנות עיר עברית חדשה ב[[הר כנען]] אל מול שקיעתה של [[צפת]] ולהקים [[חברון]] חדשה לצדה של העיר הערבית העתיקה. הוא סבר כי הוויתור על אזור ההר מאפשר לערבים לכבוש אותו. הוא צידד בהקמת "יהודה מידית" וסבר שבהגיע מלחמה עולמית שנייה, יזכו היהודים ל"יהודה החלומית". אף על פי שגדל בבית חילוני, אימץ לעצמו עמדה חיובית כלפי דת ישראל וגרס כי התחייה הלאומית בארץ ישראל, כאשר היא חסרה התעוררות דתית, תגרור אחריה התנוונות נפשית.{{הערה|שמואל דותן, '''המאבק על ארץ ישראל''', עמ' 72}}

=== מחדש השפה העברית ===
בן אב"י המשיך את מפעלו של אביו בפיתוח השפה העברית. מבין המילים הרבות שהמציא: [[ימאות]],{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 116, הערה 153}} [[עצמאות]], מכונית, אכזבה, עיתונאי, ביטאון, אלחוט, מרפאה, מדינאי, מטרייה, סיפון, משוריין, תקרית, תקדים ועוד.
לדבריו, יצר גם את המילים: [[סביבון]], [[רעשן]] ו[[מפית]].{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 46-45}}
למוסד בית-מחוקקים חידש את המילה "מורשון"{{הערה|שם=המאבק על ארץ ישראל 69}} ולמונח "[[פטריוטיות|פאטריוטיזם]]" חידש את המילה "אבותיות".{{הערה|שם=המאבק על ארץ ישראל 71|שמואל דותן, '''המאבק על ארץ ישראל''', עמ' 71}}

במקביל לחידוש מילים בעברית, תמך בן אב"י גם בשפה הבינלאומית [[אספרנטו]]. הוא גם קרא להחלפת ה[[אלפבית]] ה[[אלפבית ארמי|אשורי]] ב[[אלפבית לטיני|לטיני]] ([[ליטון של עברית|ליטון]]),{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 173–174, 193-192, 303-302}} כדי להקל על הפיכת הלשון העברית ל"אספרנטו יהודית". פעמיים ניסה להוציא שבועונים עבריים בכתב הלטיני, ha Savuja ha Palestini ("השבוע הפלשתיני"), בירושלים ב-1928, ו-Deror ("[[דרור (שבועון)|דרור]]"), בתל אביב ב-1934, אולם הם לא האריכו ימים.

===אהבתו ללאה אבושדיד===
[[קובץ:BenAvi22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיר האהבה "שלום", עיתון 'הצבי', 5 בינואר 1910,{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZV%2F1910%2F01%2F05&id=Ar00101&sk=9C214F01 "שלום"], הצבי, גיליון 79, (כד בטבת) 5 בינואר 1910}} שבו רמז בן-אב"י על כוונתו לשלוח יד בנפשו בשל הרחקת אהובתו ממנו.{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 185}}]]
[[קובץ:Doar_Hayom_newspaper's_staff_1920s.jpg|ממוזער|250px|מערכת עיתון [[דואר היום]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. בשורה הראשונה יושבת שנייה משמאל: '''[[לאה אבושדיד]]''', משמאלה יושב '''איתמר בן אב"י''' ולצידו [[ישעיהו קרניאל|ישעיהו קרניאל (עזמות)]]. בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר [[אהרן אבן-חן]]. מימינו: רעייתו עטרה אבן-חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי [[אורי קיסרי]].]]
סיפור אהבתו של בן אב"י ל[[לאה אבושדיד]] זכה לפרסום רב. אבושדיד הייתה בת למשפחה עשירה ומיוחסת מ[[ועד העדה המערבית בירושלים|עדת המערבים]], חלק מהיישוב הספרדי הישן, בן-אב"י התאהב בה בגיל 26 והיא עודנה נערה, ולמרות אהבתה לו, לא העזה להמרות את פי אמהּ, שהתנגדה לנישואים בין השניים. הסיבה להתנגדות לשידוך הייתה בעיקר בגלל מוצאו של בן-אב"י, שהיה אשכנזי ממשפחה ענייה ולא [[יהדות מרוקו|מרוקאי]], ובגלל אופיו הסוער. היישוב הקטן בארץ עקב בדריכות אחר סיפור האהבה, שהתנהל כמעט בפומבי באמצעות שירי אהבה לוהטים שפרסם איתמר ללאה מעל דפי עיתונו "[[האור]]". את השירים הכתובים בעברית עשירה ופיוטית הקדיש לאהובתו, המכונה בשיריו בשם "אלה" (שיכול אותיות שמה) או "אלתי". שירי האהבה גרמו למשפחתה מבוכה רבה והם אסרו על בתם להיפגש עמו.

אחרי שלוש שנות חיזור עקר לא יכול היה איתמר לשאת עוד את ייסורי אהבתו המתסכלת. בשנת 1910 הוא כתב שיר [[התאבדות]] בשם "אקדחי", ובו המילים: {{ציטוט|תוכן=עַל הַשֻּׁלְחָן הוּא מֻנָּח,{{ש}}עַל הַשֻּׁלְחָן הוּא שׁוֹכֵב{{ש}}וּמַמְתִּין לִפְקֻדָּתִי.{{ש}}הוּא מְפַהֵק וְנוֹצֵץ,{{ש}}הוּא מַאֲרִיךְ לְשׁוֹנוֹ{{ש}}וְתוֹהֵה לִקְרָאתִי.{{ש}}כִּי מֵאָז אֲהַבְתִּיהָ וְלִבִּי כָּאוּב{{ש}}לֹא יָזוּז הָאֶקְדָּח מִמּוּלִי.{{ש}}בֵּין סִפְרֵי־רוּחִי,{{ש}}עַל שֻׁלְחָנִי הָאָהוּב,{{ש}}נוֹשֵׁם הוּא, הַמָּוֶת, כְּבָר לִי.{{ש}}הוּא שׁוֹכֵב וְנִרְדָּם,{{ש}}הוּא חוֹלֵם חֲלוֹמוֹ{{ש}}וּפוֹעֵר אֶת פִּיו.{{ש}}הוּא אוֹמֵר לִי: מָתַי?{{ש}}מָתַי תִּקְרָאֵנִי{{ש}}אוֹתְךָ לְהַחֲרִיב?{{ש}}כִּי מֵאָז הֵשִׁיבְתָנִי נַעֲרָתִי רֵיקָם{{ש}}לֹא אֶחְדַּל מֵהַבִּיט לְפָנַי.{{ש}}וְחוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת, וּמִיָּד אֲנִי קָם{{ש}}לְקָחְתוֹ וּלְהַקְלִיעוֹ אֶל עֵינַי.{{ש}}הוּא נוֹצֵץ וְקוֹסֵם,{{ש}}הוּא מַזְהִיר וְשׂוֹרֵף{{ש}}וְדוֹבֵר הָאֱמֶת:{{ש}}אַל תִּירָא, יְדִידִי,{{ש}}וּבִן־רֶגַע אֶחָד{{ש}}אַתָּה יוֹרֶה וּמֵת!{{ש}}כִּי מֵאָז אֲנִי גַּלְמוּד וְיוֹשֵׁב כְּגֹלָם{{ש}}וְרֵיק גַּם מֵאַהֲבָה –{{ש}}חָדַל מְאוֹר־הַיּוֹם, חָדַל הָעוֹלָם{{ש}}וְהַחַיִּים הִתְנַפְּצוּ לִרְבָבָה.{{ש}}הוּא זָז מִמְּקוֹמוֹ,{{ש}}הוּא נִקְרַב אָז אֵלַי{{ש}}וַאֲנִי אוֹחֲזוֹ.{{ש}}וּפוֹתְחוֹ אָז אֲנִי,{{ש}}וּמוֹצֵא בּוֹ כַּדּוּר{{ש}}וּלְרָקָּתִי סוֹעֲדוֹ.{{ש}}כִּי נִמְאַס לִי הַכֹּל – אֲפִלּוּ יָפָתִי,{{ש}}אֲשֶׁר בָּחֲרָה כָּךְ לִחְיוֹת בִּלְעָדַי.{{ש}}הֲטִי־נָא אָזְנֵךְ, הוֹי, אַתְּ יַלְדָּתִי . . .{{ש}}עוֹד רֶגַע רַק – וְתִבְכִּי לִבְלִי־דַּי!}}
השיר, שעורר סערה רבה בקרב יושבי ירושלים, הביא לראשונה את אביו של איתמר, [[אליעזר בן-יהודה]], להתערב במתרחש. הוא פנה ב[[בהילות]] ל[[אלברט ענתבי]], שהיה מקורב למשפחת אבושדיד ולאחיה של לאה, הרופא [[אברהם אבושדיד]], ובהתערבותו פנתה האם ללאה ושאלה אותה לרצונה. לאה ענתה לה "לא אמרה את פיך, אך לא אנשא לאיש אחר". האם, בקבלה תשובה זו, נאותה "לקבל את גזר הדין" ולאפשר לבתה להינשא לבחיר לבה. גם אז נאלץ איתמר להמתין כמעט שנתיים, עד שה[[תנאים (אירוסין)|תנאים]] נחתמו, ובהם סעיפים תמוהים כמו חובתו של איתמר לשעבד את כל משכורתו לאשתו הטריה, וכן להתחייב כי אם תיפרד מעליו - ישלם לה כפל [[נדוניה]], שאותה כלל לא קיבל. השניים נישאו ב[[ערב פסח]] שנת תרע"ב ב[[מלון אמדורסקי]].{{הערה|על החתונה, ראו: '''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 207-203; על ירח הדבש באירופה: עמ' 220-208}}

{{חלונית
|כותרת=אהבת איתמר בן אב"י
|תוכן=<poem>
אֶת לֵאָתִי אָהַבְתִּי לַמְרוֹת רְצוֹנָהּ
מִי יִתֶּן יָכֹלְתִּי לָסוּר לִמְעוֹנָה
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כָּל כָּךְ
אֲנִי נוֹשֵׁק אוֹתָךְ כָּל כָּךְ
לוּ אֲהַבְתִּינִי לֵאָתִי
חַיַּי לָךְ וּמוֹתִי</poem>
|מקור=פזמון שירו של דודו ברק
|ניקוד=כן}}
הפרשה הונצחה בספר "אהבת איתמר" של [[דבורה עומר]], וכן בשירו של הפזמונאי [[דודו ברק]], "אהבת איתמר בן אב"י".{{הערה|[https://mshironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=287&wrkid=68 השיר] באתר [[שירונט]]}}

===אחרית דבר===
בשנת [[1939]] הוסיף מצבו הכלכלי להידרדר, והפך לקשה מנשוא. על כך כתב במכתב שפרסם לידידיו ולמכריו, "לקולל אני רוצה" (להשמיע קול). אולם קולו לא נשמע. לאחר מכן [[הגירה לארצות הברית|היגר לארצות הברית]] עם בני משפחתו.

בשנת [[1943]] ([[י"ג בניסן]] [[תש"ג]]) נפטר מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]] ב[[ארצות הברית]] בגיל 60. בשנת [[1947]] ([[י"ב באדר]] [[תש"ז]]) הועלו עצמותיו לקבורה ב[[בית הקברות בהר הזיתים]] שבירושלים.{{הערה|שם=החצוף כריכה פנימית}}

במותו ספד לו המשורר [[אביגדור המאירי]]:
{{ציטוט|תוכן="כל ימי חייו התהלך ודגל בידו. דגל תכלת שמיים ולובן השמש הלוהטת. דגל זה היה ספק דגל ספק עפיפון ילדים ''(...)'' כולנו חייכנו לו לילד הנצחי וכולנו לא ידענו שאת חלומותינו אנו הוא מדובב בלא יודעים, בלא יודעיו ובלא יודעינו."}}

===הנצחה===
זמן קצר לאחר פטירתו של איתמר בן אב"י נוסדה במזרח [[נתניה]] שכונת פועלים חדשה ונקראה על שמו - [[נווה איתמר]]. בן אב"י היה דוברה של קבוצת מייסדי נתניה והוא שהציע את השם נתניה על שם [[נתן שטראוס]]. כשהובא ארונו לישראל הוא עבר דרך נתניה ומשם הובא לקבורה בירושלים.

ביתו - "בית איתמר בן אב"י" - שוכן בשדרות בן אב"י בנתניה, שנקראו על שמו. כמו כן על שמו של בן אב"י נקראו שמות רחובות במספר ערים נוספות בישראל, ובהן: ירושלים, תל אביב, ראשון לציון, כפר סבא והוד השרון. רחוב איתמר ברמת גן נקרא על שמו.

הגן הציבורי הראשון של המושבה [[אבן יהודה]] (שנקראה על שם אליעזר בן יהודה, ושבן אב"י היה ממייסדיה), שהוקם בשנת 1964, נקרא על שם איתמר בן אב"י - "גן איתמר". מסע ההלוויה של בן אב"י מחיפה לירושלים עצר גם באבן יהודה, בנקודה שבה נמצא הגן, ועל כן הוחלט לקרוא לגן על שמו.

כמו כן נקראו על שמו בתי ספר במספר ערים בישראל, ובהן בנתניה, בראשון לציון ובתל אביב.
[[קובץ:רחוב איתמר בן אב"י, נתניה.jpg|טקסט=רחוב איתמר בן אב"י, נתניה|ממוזער|רחוב איתמר בן אב"י, נתניה]]

==משפחה==
לאיתמר ולאה נולדו שלוש בנות: '''דרור-אילת''', הבת הבכורה – נולדה ב[[ניו יורק]]{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 231}} ונפטרה בגיל 4 (ב-3 בספטמבר 1921),{{הערה|יוסף לנג, '''דבר עברית!''', עמ' 823}} '''[[דרורה בן אב"י|דרור]]''', הבת האמצעית - נקראה על שם אחותה שנפטרה{{הערה|'''[[#החצוף הארצישראלי|החצוף הארצישראלי]]''', עמ' 233: לאחר שנולדה בתם השנייה, קראו איתמר ולאה לבתם הבכורה שנפטרה, "דרור הראשונה" או "דרור א'"}} (שינתה את שמה לדרורה) ו'''רינה''', הבת הצעירה. דרורה הייתה עובדת בכירה בתחנת־הרדיו "[[קול ישראל]]" ונישאה לאיש הרדיו [[משה חובב]]. בנם הוא [[גיל חובב]]. רינה נישאה לרוקח אבי רז, בעל בית המרקחת "אלבא" בירושלים ולימים יו"ר [[הסתדרות הרוקחים בישראל - ענף בתי מרקחת|הסתדרות הרוקחים]].{{הערה|{{הארץ|אורי דרומי|אחרי מות {{!}} אבי רז, מראשוני הרוקחים בישראל, 1926–2010|0000017f-f881-d318-afff-fbe3559b0000|1 באוקטובר 2010}}}} בנם הוא פרופסור [[איתמר רז]], יושב ראש המועצה הלאומית לסוכרת.

{{ניווט|כותרת=עץ משפחת איתמר בן אב"י|תוכן={{עץ משפחת אליעזר בן-יהודה}}|הסתרה=כן|מוסתר=כן}}

==ספרים==
איתמר בן אב"י חיבר מספר ספרים, העוסקים בעיקר בשאלות ארץ ישראל והמדיניות הציונית. חמישה מספריו תורגמו לאנגלית ולצרפתית.{{הערה|שם=החצוף כריכה פנימית}}
בין הספרים שהוציא:
* '''כנען ארצנו, 5,000 שנות ישראל על אדמתו, ללא הפסקה''', תרצ"ב (1931).
* '''עם שחר עצמאותנו - זכרונות חייו של הילד העברי הראשון''', הוצאת הוועד הציבורי להוצאת כתבי איתמר בן אב"י, 1961.
* {{עוגן|החצוף הארצישראלי|'''החצוף הארצישראלי''',{{הערה|איתמר בן-אב"י, '''החצוף הארצישראלי''', עמ' 165: בתגובה למאמרו של בן-אב"י, "מה נתנה לנו ארץ-ישראל?", שנתפרסם בעיתון "העולם", כתב [[ראובן בריינין]] שני מאמרים שהתפרסמו באותו עיתון, בשם "מענה לבן-אב"י", בהם כינה אותו "החצוף הארצישראלי"}} הקדמות: [[ירון לונדון]] ו[[מאיר שלו]]; ערכה וכתבה הערות: [[מיכל זמיר]]; [[ידיעות ספרים]], 2016, (334 עמודים) - מהדורה מקוצרת ומוערת של הספר '''עם שחר עצמאותנו'''.{{הערה|שם=החצוף כריכה פנימית}}}}
* '''ברקים''', ירושלים: האור, 1914.

==ראו גם==
*[[אליעזר בן-יהודה (שיר)]] - אחד הבתים מספר על איתמר.

==לקריאה נוספת==
* "בן־אבי (בן־יהודה), איתמר (בן־ציון)", בתוך: [[דוד קלעי]], '''ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי''', תל אביב: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]] – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 83–84 {{ULI|003796913}}
* '''הימה! - אוסף מאמריו הימיים הראשונים של איתמר בן־אב"י'''. הוצאת "זבולון" בשנה הראשונה ל[[נמל תל אביב]] [1939]
* [[חמדה בן-יהודה]], '''נושא הדגל: חיי איתמר בן-אב"י'''. הוצאת בן-יהודה, תש"ד (1944)
*נח בי (בירזובסקי), '''פני תל אביב בקריקטורות''', עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939
*'''איתמר בן-אב"י - קובץ זיכרון ליום שובו אל אדמתו''', הוצא על ידי מועצת העיר נתניה, אדר, תש"ז (1947)
* [[דבורה עומר]], '''הבכור לבית אב"י'''. הוצאת [[עם עובד]], 1967
* "50 שנות זבולון", יובלה החמישים של האגודה. ספטמבר 1978
* [[דבורה עומר]], '''אהבת איתמר'''. הוצאת עם עובד, 2001
* [[גיל חובב]], '''סוכריות מהשמיים'''. [[הוצאת מודן]] בשיתוף קרפד, 2007
* [[מרדכי נאור]], '''רבותי, העיתונות''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 2004, הפרק "העיתון היומי הראשון והעיתונאי הראשון", עמ' 25–32
* גיל חובב, '''לאהוב בעברית: מכתבי האהבה של איתמר בן אב"י ולאה אבושדיד''', קרפד ו[[הוצאת מודן|מודן]], 2023

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=32}}
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=15014|שם=איתמר בן־אב"י|שם היצירה=עם שחר עצמאותנו: זכרונות־חייו של הילד העברי הראשון}}
* {{תדהר|3|1305|איתמר בן אב"י (בן-ציון בן-יהודה)}}
* {{הר הזיתים}}
* {{הארכיון הציוני|איתמר בן אבי}}
* {{דבר||איתמר בן אבי|19430421|22}}
* {{הד המזרח|דוד סיטון|העתונאי והלוחם|19430507|13}}
* [[שמואל מייזליש]], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8551 הילד העברי הראשון], פורסם ב"על מה: כתב עת לקידום מעמד האישה" (מאי 2003, גיליון 12), באתר הספרייה הווירטואלית של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
* [https://sfathayam.com/רשימת-הידיעות-לפי-נושאים/#איתמר-בן-אב%22י מאמרי בן אב"י בעיתונות בענייני ים ותחיית הימאות העברית], בתוך: '''שפת הים''' - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.
* {{ynet||מה קרה לאיתמר בן אב"י?|3428784|12 ביולי 2009}}
* {{העין השביעית|עוזי אלידע|העולם בצהוב - לידת עיתונות ההמון הארץ-ישראלית (מ'הצבי' ל'האור' 1884–1914)|152560}}
* {{קשר1|עוזי אלידע|איתמר בן-אב״י והכמיהה למנהיג: ממוסוליני לז'בוטינסקי|45/45_elyada|סתיו 2013, עמ' 41–48}}
* {{כתב העת ישראל|עוזי אלידע|עיתונות צהובה ומסעי צלב עיתונאיים : ״דאר-היום״ ופרשת רופין|24|Elyada|24, 2016, עמ' 327–352}}
* {{קשר1|עוזי אלידע|עימותים תיקשורתיים בין ילידים למהגרים בחברה הארץ-ישראלית: 1904-1931|49/Elyada|חורף 2017, עמ' 31–47}}
* {{לשוננו לעם|אביגדור בן־סירא|איתמר בן־אב"י – לוחם ומחדש|איתמר-בן-אבי-לוחם-ומחדש-2|כה, תשל"ד, עמ' 22–26}}
* {{הארץ|דורית שילה|איתמר בן־אב"י, חייו לפני דבורה עומר|0000017f-e355-d38f-a57f-e7578ef10000|28 באוקטובר 2016}}
* חן מלול, [http://blog.nli.org.il/כשהילד-העברי-הראשון-פגש-את-אבי-הטורקים/ כשהילד העברי הראשון פגש את אבי הטורקים], באתר [[הספרייה הלאומית]], מרץ 2017
* "[http://www.notes.co.il/karny/36535.asp היום בו נולד קנטון יהודה]", על תוכנית הקנטונים שהגה בן אב"י, באתר של [[יואב קרני]]
* [[תמונה:OOjs UI icon volumeUp-rtl.svg|16px|קטע קול|קישור=]] [[אבשלום קור]], [https://omny.fm/shows/avshalom/16-7-2-1 באופן מילולי במלחמה: יחידת עוקץ והכלב העברי הראשון], [[גלי צה"ל]], 16.7.2024
* [https://e-vrit.co.il/Product/7517/עשרים_וארבע_דלתות עשרים וארבע דלתות], [[גיל חובב]]
* {{שירונט שיר|68|650|אהבת איתמר בן אב"י}}
* {{הספרנים|עמית נאור|כשאיתמר בן-אב"י ניצל את מעמדו בעיתונות כדי לחזר אחרי אהובתו|chov-itamar-lea-love-story|אוקטובר 2021}}
* {{הארץ|אילון גלעד|איתמר בן־אב"י טען שיצר אלפי מילים בעברית. המציאות מעט שונה|00000190-313a-dc02-a7d8-f13e6a2c0000|19 ביוני 2024}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007258581105171|איתמר בן אבי (1882-1943)}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{עורכי עיתון דואר היום}}
{{בקרת זהויות}}

<!-- פלשתיני -->
{{ללא בוט|44}}

{{מיון רגיל:בן-אב"י, איתמר}}
[[קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ]]
[[קטגוריה:בוגרות בית הספר אוולינה דה רוטשילד]]
[[קטגוריה:עיתונאים כותבי עברית ביישוב]]
[[קטגוריה:עורכי עיתונים ביישוב]]
[[קטגוריה:מחיי הלשון העברית]]
[[קטגוריה:מחדשי מילים וביטויים בשפה העברית]]
[[קטגוריה:אספרנטיסטים]]
[[קטגוריה:ימאות ביישוב]]
[[קטגוריה:אליעזר בן-יהודה]]
[[קטגוריה:חברי אספות הנבחרים]]
[[קטגוריה:רצח העם הארמני: אישים]]
[[קטגוריה:יורדים מארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שהועלו לקבורה בשנית בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם שכונות בישראל]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הקדושים]]
[[קטגוריה:משפחת בן-יהודה|איתמר]]
[[קטגוריה:סגל דואר היום]]
[[קטגוריה:רטוריקנים ונואמים יהודים]]
[[קטגוריה:סגל הצבי]]
[[קטגוריה:ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1882]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1943]]